<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תרנ"ד</h1>
<h2>דף קכד:</h2>
נהרדעי לטעמייהו. דבמסקנא מובא דרבה ורב נחמן סברי יש לו בין גבו קרקע ובין גבו מעות ואפי' בריבית כדמוכח בפרק שור שנגח ד' וה'. ולטעמייהו דקאמר לאו מכל וכל דהא בחד צד פליגי עליה דאמימר. אלא היינו לטעמייהו דאית ליה לאמימר דיש לו בחד צד ולא בריבית כרבנן ולא אתא אלא לאפוקי ממאן דאמר דאית לו בין גבו קרקע בין גבו מעות ולא פסיק' דרב פפא דפסק אין לו אמ' טעמייהו דבני מערבא קאמרי' ולן לא סבירא לן אלא רב נחמן סבר דבין קרקע בין מעות יש לו דהני מעות שבק אבוהון. וכ"ש דהאי קרקע שבק אבוהון ורב נחמן לטעמיה דאמר יתומים שגבו קרקע וכו'. והא דאמ' רב נחמן אליבא דשלחו מתם דגבו מעות יש לו והני מעות שבק אבוהון. דלית להו לבני מערבא הא דאמ' רב נחמן יתומים שגבו כו' כדאמרי' לקמן דשלחו מתם הילכתא כרב ענן. מכלל דקרקע לבני מערבא ראוי הוא גבי אחרון וכן נמי גבי בכורה כמלוה. והא [לא] מצינא למימ' דאליבא דבני מערבא בין קרקע בין מעות יש לו דא"כ הכי הוה להו למימ' בכור נוטל פי שנים במלוה בין בקרקע בין במעות כדקאמ' רב פפא לקמן. והא נמי לא מצי למימר דמעות אין לו אבל קרקע יש לו דקסבר הני מעות שבק אבוהון אבל קרקע ראוי כדפריש' כי היכי דלא תיקשי דשלחו מתם אדשלחו מתם. ורבה נמי קא סבר בין קרקע בין מעות יש לו כדמוכח בשילהי שור שנגח ד' וה'. ומשום הכי ליכא למימר גבי הא דבני מערבא דמעות יש לו דהא לא הני מעות שבק אבוהון. אבל קרקע יש לו דלית להו דבני מערבא הא דרבה אי קדמה סבתא (הוא אלא טעמ') והא דאמרי בני מערבא לקמן והילכת' כרב ענן ולאו משום דאי קדמה סבתא הוא אלא טעמא כדאמרי' דאין הבעל נוטל בראוי ואפי' לאו זביני (סבתא) דסבתא זביני מ"מ ראוי הוא דלא בא ליד האשה מעולם. ואי משום אחריך לאו כאומר מעכשו דמי. אבל הכא האי קרקע נשתעבד לאב. (ורבנן) [ורבה] דאמר מסתברא טעמייהו דבני מערבא סברא דנפשיה קאמ' אליבייהו כדקאמ' מסתברא מילתיה דרב בפיקדון דאליבא דרב קאי ולא סבירא להו ואיהו נמי לא סבר לה, והא דאמ' רבינא לרב אחא נהרדעאי לטעמייהו ומסקנא מילתיה דרב נחמן ורבה מפיק לה וכדמפרש (דרבא) [דרבה] ורב נחמן סברי בין קרקע בין מעות יש לו דאי כדברי הקונטרס דפי' דסבירא להו דבין קרקע בין מעות אין לו א"כ הוה לי' למימ' אמימר כשלחו מתם ס"ל דמה לי אצל רבה ורב נחמן הא אינהו לא סבירא להו כלל כוותיה. ועוד קשי' בההיא דשור שנגח ד' וה' דמוכח דתרוייהו אית להו דיש לו.
